שתל דנטלי הוא אביזר רפואי לכל דבר ועניין. השתל הדנטלי עשוי מנתך טיטניום כלומר, טיטניום ועוד מרכיבים מתכתיים אחרים המשפיעים על חוזק השתל.

השתל נראה כמו בורג. אבל המראה הכללי לא מספר את כל הסיפור. מכיוון שהוא אביזר רפואי שנכנס לתוך עצם. לכל חלק וחלק בבורג יש תפקיד.

מבנה שתל דנטלי

שתלים דנטליים מחולקים לשתי קבוצות. שתלים עם גוף ישר ושתלים עם גוף מתכנס. רוב השתלים כיום הם עם גוף מתכנס הגורם לדחיסת העצם תוך כדי ההברגה. דחיסת העצם מגבירה את היציבות של השתל בזמן ההחדרה לעצם.

החלק השני של השתל הוא התבריג שחרוט על השתל. התבריגים נבדלים אחד מהשני בחדות שלהם, במספר שלהם לאורך השתל, במרחק בין התבריגים ובזווית שלהם ביחס לפני השתל.

ההבדלים בין התבריגים משפיעים בעיקר על תהליך החדרת השתל ועל היציבות שלו מייד לאחר ההשתלה. אך בכך לא מסתיים תפקידם. סוגי התבריג מכתיבים למעשה את הצורה בה הכוח שבו לועסים מתפשט בעצם.

מדוע זה חשוב? כי מעבר נכון של כוח הלעיסה בעצם הוא בין המרכיבים ששומרים על יציבות השתל לאורך זמן.

המבנה המיקרוסקופי של השתל

כאשר בוחנים את פני שטח השתל תחת מיקרוסקופ רואים בליטות שונות על פני השטח.  פני שטח חלקים מקשים על תאי העצם של הלסת להיצמד לשתל. החספוס עוזר להם להיצמד לשתל ולהגביר את יציבות השתל.

כדי לייצר את החספוס הזה משתמשות חברות השתלים בשיטות שונות. השיטות האלו משאירים לעיתים שאריות על פני שטח השתל שיכולים לפגוע ביעילות שלו.

ניקיון פני שטח השתל הוא נתון חשוב ביותר שיכול להשפיע על שרידות השתלים.

ברור לנו כעת שיש הבדלים רבים בין השתלים השונים. כאמור, השתל הוא אביזר רפואי המוחדר לגוף שלנו והבחירה באיזה שתל להשתמש היא בידי רופא השיניים שבקיא בכל תכונות השתל.

האם יש הבדל בין שתלים דנטליים שמיוצרים בארץ ובין שתלים תוצרת חוץ?

ישראל נחשבת כ"מעצמת שתלים" ביחס בין האוכלוסייה למספר השתלים שנעשים בארץ. המהלך הטבעי היה שיקומו כאן חברות שתלים מקומיות וזה אכן קרה. השתלים שמיוצרים בארץ הם ברמה גבוהה וחלקם אפילו מיוצרים לחברות בין-לאומיות תחת המותג שלהם.

מכיוון שהתעשייה בארץ צעירה באופן יחסי לחברות בין-לאומיות, יש לנו מעקב ארוך טווח על שתלים דנטליים תוצרת חוץ ומספר רב יותר של פרסומים מדעיים על שתלים אלו. אני מניח שהזמן יוכיח שגם שתלים ישראלים טובים כמו מקביליהם מחו"ל.

כיצד מחדירים שתל לעצם?

בזמן התהליך, לאחר הרדמה מקומית, מבצע הרופא חתך באזור ההשתלה וחושף את העצם באזור ההשתלה. הרופא קודח חור קטן במקום המיועד לשתל ומרחיב אותו בצורה הדרגתית עד שמגיעים לאורך ורוחב השתל שנבחר בהתאם למבנה העצם. לאחר מכן הרופא תופר את החתך וממתינים להחלמה.

עדיף תמיד להשתמש בשתל ארוך ככל שניתן וברוחב המתאים לעצם . שתלים ארוכים ורחבים מעבירים כוחות בצורה טובה יותר לעצם ותורמים לכך שהשתל ישרוד זמן רב.

העיקרון המנחה לגבי בחירת השתל הוא מיקום השתל בצורך נכונה לכתר העתידי שייתן פתרון אסתטי ותפקודי לשן החסרה.

מה קורה שאין כמות עצם מספיקה לשתל במקום זה?

במקרים אלו צריך לבנות עצם לפני החדרת העצם כדי לאפשר מיקום שתל בצורה מיטבית.

בניית העצם מתבצעת בשיטות שונות בהתאם לכמות העצם החסרה.

מה קורה אחרי החדרת השתל?

תכונות השתל וטכניקת ההחדרה של השתל תורמים לכך שהשתל יציב בתוך העצם בסיום ההשתלה.

מבחינה ביולוגית, לאחר ההחדרה, העצם מתחילה להיספג בתהליך הדומה לעקירת שן בגלל הפגיעה בעצם בזמן ההחדרה. במקביל העצם גם מתחילה להיבנות בסמוך לשתל. וכך, השתל נשאר יציב כאשר העצם החדשה נוצרת סביבו.

זמן בניית העצם החדשה סביב השתל משתנה לפי מיקום השתל. בלסת העליונה העצם רכה יותר וצריך להמתין זמן רב יותר להתייצבות העצם סביב השתל.

יש מקרים שממתינים זמן רב יותר. לדוגמה, אם היה חוסר עצם באזור ההשתלה ובמקביל להחדרת השתל בנינו גם עצם חדשה.

לאחר ההחלמה חושפים את השתל. זהו תהליך שבו מחברים לשתל כיפת ריפוי שמעצבת את החניכיים סביב השתל.

לאחר מכן מגיע שלב השיקום. השלב בו מחברים כתר לשתל.

כיצד מתחבר כתר לשתל? 

חלק חשוב ביותר בשתל הוא החלק שאליו מתחבר הכתר והוא המחבר השיקומי. למחבר הזה שהוא למעשה תבריג פנימי בתוך השתל יש שתי צורות עיקריות, קוני ומשושה פנימי.

צריך לזכור שבשתלים ישנים יש צורות חיבור אחרות ועל רופא השיניים להכיר אותם.

מה תפקיד המחבר?

כאמור, למחבר יש צורות שונות אבל מטרתו היא אחת, לאפשר חיבור יציב ובטוח בין הכתר לשתל כדי שהכתר לא יתנדנד או יישבר בזמן שאנחנו אוכלים.

יש דעות שונות בספרות המקצועית איזה מחבר עדיף, האם המחבר הקוני או המשושה הפנימי. החוקרים השונים מנסים להוכיח איזה חיבור יותר יציב מבחינת הכוחות שעוברים לשתל ולעצם ואיזה חיבור אטום יותר ומונע כניסת חיידקים בחיבור בין הכתר לשתל.

המחבר הוא חלק אינטגרלי מהשתל והוא מרכיב חשוב שמנחה את הרופא בנוסף לשאר המרכיבים שהסברנו באיזה שתל להשתמש.

לכל אחד מסוגי המחברים שציינו קודם אפשר להבריג את הכתר או להדביק את הכתר.

בדרך כלל הרופא מחבר מבנה, שהוא חלק ביניים בין הכתר לשתל שמאפשר הדבקה או הברגה של הכתר על המבנה.

השיקולים לבחירת סוג הכתר או הגשר, מוברג או מודבק, הם רבים. הם יכולים להיות שיקולים אסתטיים כי בכתר מוברג יש חורים שדרכם מבריגים אותו על השתל.

השיקולים יכולים להיות מושפעים מכוחות הלעיסה, מהשיניים בלסת הנגדית, במספר השיניים החסרות ועוד שיקולים שונים בהתאם למיקום השתלים ומתאר החניכיים סביבם.

כמה זמן מחזיק שתל דנטלי בפה?

זהו נושא מורכב שמושפע מגורמים רבים. בספרות המקצועית אנחנו מוצאים דיווחים על מעקבים של 10 -15 שנה. אנחנו רואים שיש אובדן עצם סביב שתלים לאורך זמן. אובדן העצם מושפע ממרכיבים רבים בהם מצב החניכיים, שמירה על היגיינת פה והכוחות שמופעלים על השתלים .

הכתרים על השתלים מחזיקים מעמד לפי הספרות המקצועית בין 7-10  שנים. שתל דנטלי אינו שן .הכוחות על השתלים ועל הכתרים חזקים יותר מאשר בשיניים טבעיות ושבירה של הכתר מתרחשת לעיתים מהר יותר בגלל מעבר כוחות שונה. על הרופא לכוון את הכוחות כך שהכתרים לא יינזקו .

כיצד נשמור על השתלים הכתרים לאורך זמן?

הביקורת התקופתית והשמירה על היגיינת פה הם הדברים החשובים ביותר. בזמן הביקורת הרופא בודק את יציבות השתלים והכתרים. צילום תקופתי יאפשר מעקב אחרי ספיגת העצם. בדיקת הסגירה חשובה לשרידות הכתרים והשתלים כי היא משתנה עם הזמן.

שתלים דנטליים וכתרים ביום אחד

מטופלים רבים מתעניינים בפתרון מהיר לחוסר שיניים. רבים רוצים לבוא למרפאה ולקבל את השתלים והכתרים ביום אחד.

זה המקום להסביר ולהבדיל בין שתלים ביום אחד ובין כתרים על שתלים ביום אחד.

שתלים דנטליים ביום אחד

במקרים רבים יש צורך לעקור שיניים לפני החדרת השתל. בעבר, היינו עוקרים את השן וממתינים לריפוי אזור העקירה. לאחר הריפוי של הרקמה הרכה היינו מחדירים את השתל.

כיום אנחנו מנסים לשלב טיפולים ,ובזמן עקירת השן אנחנו מחדירים את השתל. כדי שנוכל לבצע זאת צריכה להיות מספיק עצם לייצוב השתל תוך כדי העקירה. צריך לקחת בחשבון שבמקרה זה צריך תמיד להוסיף עצם בזמן הפעולה.

לפי הספרות המקצועית אחוזי ההצלחה טובים. צריך לקחת בחשבון אם המטופל מעשן, אם יש דלקת מתחת לשן שנעקרת ועוד גורמים נוספים. בכל מקרה גם אם השתל לא נקלט ניתן לחזור על הפעולה.

כתרים ביום אחד. כן או לא?

גם כאן כדאי להבדיל בין סוגי טיפול שונים. בחלק מהמקרים מדובר בהחדרת שתלים והרכבת כתרים על השתלים אבל הכתרים לא נוגעים בשיניים הנגדיות  ואי אפשר ללעוס עליהם ולהפעיל עליהם כוחות. הכתרים משמשים כפתרון אסתטי בלבד.

במקרים אחרים מדובר במתן גשר או כתרים שנוגעים בשיניים בלסת הנגדית. פעולה זו נקראת העמסה מידית של השתלים. הפעולה הזו תמיד תתבצע עם כתרים או גשר זמני ולא עם הגשר הקבוע.

מה לגבי ההצלחה?

גם כאן הדיווחים בספרות המקצועית מראים שאחוזי ההצלחה טובים. אך נמוכים במעט מהרגיל.

ההמלצה שלי היא לבצע פעולות כאלו רק אם יש צורך אמיתי. עדיף תמיד להיות זהירים.

שתלים דנטליים הם עולם ומלואו. על הרופא להיות מעודכן גם בצד המכאני של השתל והכתר וגם בביולוגיה של העצם התומכת בשתל כדי שהמטופל יקבל טיפול הולם לצרכיו .

השתלת שיניים – מה חשוב לבדוק לפני הטיפול פרופ' אורמינר זאב

במקרים בהם השן נפגעת באופן חמור, רופא השיניים נאלץ לעקור אותה ולמקם שתל דנטלי במקום השן החסרה.

שתל דנטלי הוא מעין בורג המוחדר לעצם בהליך ניתוחי פשוט. עם הזמן הרקמה סוגרת על השתל הדנטלי ומקבעת אותו למקומו בצורה חזקה ויציבה.

תפקידו של השתל הדנטלי להחליף את שורש השן ולשמש כבסיס ליצירת כתר חדש. על השתל מצמידים מבנה, עליו יחובר הכתר. כיום, החדרת שתל נחשבת לתהליך פשוט ובעל אחוזי הצלחה גבוהים מאוד.

שתלים דנטליים מיוצרים על ידי חברות רבות והם עשויים טיטניום. השתלים נבדלים ביניהם מבחינת צורה והתאמה לסוגי עצם שונים. במרפאתו של פרופ' אורמינר תמצא שתלים שונים מהחברות המובילות בשוק העולמי המתאימים לכל מקרה באופן מיטבי.

בעידן המודרני ניתן לתכנן את ההשתלות בתוכנות מחשב מיוחדות. בעזרת שיטה זו מגיעים לרמת דיוק גבוהה שעוזרת בהשגת תוצאה אסתטית יפה. במקרים רבים שיטות אלו מצמצמות את אי הנוחות המתלווה.

שימוש שגוי בשתלים דנטליים

אתרי האינטרנט  של חברות השתלים והרופאים, מוצפים באינפורמציה אודות שתלים דנטליים. נראה שהטיפול שמבוסס על הצלחת השתלים הדנטליים גורם לכולם, רופאים ומטופלים, ליטול חלק בהצלחה.

חברות השתלים והרופאים מדווחים על 90-95% הצלחה . זהו אחוז חסר תקדים בתחום הרפואי. אין עוד טיפול אחד שמשיג אחוז כזה של הצלחה, אפילו בשפעת פשוטה אנחנו לא מצליחים להגיע לתוצאה דומה או אפילו שמתקרבת לכך!.

נראה שרק הפחד מרופא השיניים ,מהניתוח הקטן שנלווה לפעולה  או לעיתים מהשתלת עצם שמתלווה לשתל, מונעים מכולם לבקש מהרופא שלהם שתלים דנטליים. למה לנסות להציל שן הרוסה? טיפול שורש מפחיד?  "דוקטור תעשה לי שתל!!!"

צריך לזכור ששתל דנטלי הוא למעשה תהליך שיקומי עם מרכיב ניתוחי. מה שקובע בסוף היא התוצאה השיקומית. תוצאה זו אמורה להיות אסתטית, היא צריכה להיות פונקציונלית, כלומר, שהמטופל יוכל ללעוס ולדבר בלי הפרעות של דחיסת מזון בין השפתיים לשיניים , מבלי שהשפה העליונה תהיה שמוטה ותגרום למראה "זקן" מבלי ששאריות האוכל שאכלת בבוקר ילוו אותך עד שתגיע למברשת השיניים שלך. בקיצור שתרגיש טוב.

לא פחות מכך, חשובה תוצאה שתאריך ימים. לא פעם המטופל משלם במיטב כספו ואז לאחר מספר שנים לא רב השתלים הדנטליים מתחילים להיות ניידים, השחזור לא יציב והוא חוזר לנקודת ההתחלה שממנה יצא לטיפול לא מזמן, רק עם נזק כספי ותפקודי גדול יותר.

מדוע זה קורה?

זהו הכישלון שטמון בהצלחה. מכיוון שאחוזי ההצלחה גבוהים, הרופאים והמטופלים דורשים יותר מדי ממערכת השתלים. לא פעם אני שומע ממטופל:  "תשים שתל אחד פחות, זה יחזיק מעמד". לא פעם מגיעים אלי מטופלים שדרשו מהרופא שלהם "גשר קבוע" שלא היה מתאים להם מבחינה אסתטית או אפילו תפקודית! אבל הרופא "זרם" איתם והתוצאה היא שיקום שלא שרד אפילו 3-4 שנים וכל אותה תקופה גם המטופל וגם הרופא סבלו ביחד. המטופל מהתוצאה והרופא מהכישלון.

שתלים דנטליים הם תהליך שיקומי ובמקרים מורכבים כדאי להתייעץ עם מומחה לשיקום הפה שאמון על הדברים האלו. אם יש לך התקף לב, אתה לא פונה לרופא המשפחה אלא הולך למומחה מתאים. רופא המשפחה טוב בהחלט לתת טיפול מניעתי, להשגיח ולטפל במקרים הרגילים אבל לא במקרה מורכב.

אותו דבר במקרים של חוסר שיניים חלקי או מלא. לעיתים רופא השיניים שלך בהחלט יכול לפתור את הבעיה אבל במקרים מורכבים? אל תתפתו מהמחיר הזול, מכך ש"חוסכים" לכם במספר השתלים הדנטליים.

תזכרו, השתל לא סובל הכל! כדי לקבל טיפול לאורך שנים צריך לדעת מה המגבלות של הטיפול ולהימנע מהן.

מדוע שתל דנטלי לא מצליח?

כאמור, אחוזי ההצלחה שלנו גבוהים אבל לעיתים עקב דלקת מקומית השתל לא מצליח להיקלט בעצם.

לפעמים המצב הבריאותי הכללי גורם לסיבוכים. למשך, במקרה של סכרת לא מאוזנת או במעשנים נמצא שתלים שלא הצליחו.

מה עושים במקרה ששתל לא מצליח?

במקרים רבים מוציאים את השתל הישן, ממתינים מספר ימים שהתהליך הדלקתי יעבור ואז מחדירים שתל חדש.